פחות

הם אוהבים אותי מת כדי שיאמרו: הוא היה משלנו, היה בשבילנו. שמעתי את הצעדים שלהם. כבר עשרים שנה מקישים על קירות הלילה. מגיעים, לא פותחים את הדלת. אבל עכשיו הם נכנסים. יוצאים מהם שלושה: משורר, רוצח, קורא. לא תשתו קצת יין? שאלתי. נשתה, אמרו. מתי תירו בי? שאלתי. ענו: חכה! ערכו את הכוסות...