ערש הנוכרייה

smile

شخصية هامة
כמה אני?
בבוקר, הלכתי לשוק יום
החמישי. קניתי את מצרכינו הביתיים,
ובחרתי לי אורכידיה, ושלחתי מכתבים.
גשם הרטיב אותי, ובניחוח התפוז נמלאתי.
אמרת לי פעם שאני דקלה הרה?
או שמא דימיתי לי זאת? אם לא תמצאני
מעליך ארחף, אל תירא מחולשת האויר,
ונום, אהובי, תנומה מתוקה.

כמה אני?
בצהרים, צחצחתי את כל מראותי. הכנתי
את עצמי לחג שמח. ושדי, שני גוזלי
יוני לילותיך, מתמלאים בתשוקת אתמול.
ואת חלב המלים המתירניות אני רואה בעורקי השיש
זורם וצועק במשוררים -
כתבוני, כדברי ריתסוס. לאן
נעלמת, ומתשוקתי, העלמת את גלותי?
איני רואה את תמונתי במראות גם לא תמונת
אשה מנשות אתונה, שמנהלת כמוני
את ענייני הרגש כאן.

כמה אני?
בערב, הלכתי לקולנוע
עם אחת החברות. ההודים
הקדמונים נהגו לעוף בעתות שלום ומלחמה
כמרעומים עתיקים, כמוני וכמוך.
הסתכלתי על ציפור וראיתי את כנפיך
עוטות את כנפי בעצי האוקליפטוס.
הננו ניצלים כנצול האבק מן
הנהר. ומי מאתנו שהיה הקורבן ­ שיחלום לו עתה
בקרבנו, יותר מהשאר.

כמה אני?
לאחר חצות, זרחה
השמש בדמנו
כמה אני אתה, חברי
כמה אני! מי אני!


מחמוד דרוויש


 


תודה לך על המילים בחירת ויפה

شكرا سمايل
كلمات واختيار جميل .
 
الوسوم
הנוכרייה ערש
عودة
أعلى